החלטה בתיק בש"א 176369/07

1.         המבקשים שהם הנתבעים 2 - 6 בתביעה העיקרית, הגישו בקשה לדחות את התביעה נגדם על הסף, מחמת מעשה בי דין.

2.         המבקשים טענו, כי בכתב התביעה, טוענים כלפיהם התובעים, כי הם אחראים כביכול לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתקשרותם של התובעים עם חברת מודום ייעוץ והכוונה בע"מ (להלן: "מודום") בתקופה מיום 17/9/98 ועד שנת 2001.

3.         המבקשים טענו, כי קיים מעשה בי דין, שכן בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תיק פש"ר 1407/03 אושר הסדר נושים על פי סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט - 1999.

המבקשים, כחלק בלתי נפרד מהסדר הנושים, הופטרו מכל הליך ומכל חבות הנוגעים לעסקי החברה ו/או לעסקי חברות הבת שלה לפני הגשת הבקשה להסדר, ועל כן לא ניתן לתבוע אותם במסגרת התביעה דנן.

4.         התובעים הגיבו לבקשה וטענו, כי יש לדחותה.

כמו כן ביקשו לקיים דיון בבקשה ולזמן לדיון עדים, כיוון שאותם עדים הם בעלי מידע רלוונטי וחשוב ויש לשמוע אותם בטרם הכרעה.

5.         התובעים טענו, כי הסדר הנושים הופר ברגל גסה הן על ידי המבקשים, הן על ידי מודום והן על ידי אוניברסיטה לטביה שהיא הנתבעת 7.

בתגובה ציינו, מדוע לטענתם הופר הסדר הנושים.

עוד נטען, כי בנסיבות  שהתקיימו בענייננו, אין לקבל את הטענה ולפיה, הסדר הנושים מפטיר ומאיין כל תביעה נגד המבקשים.

6.         כשם שנטענו טענות עובדתיות בבקשה והן נתמכו בתצהיר, כך נטענו טענות עובדתיות בתגובה ואף הן נתמכו בתצהיר.

גם בתשובת המבקשים לתגובת המשיבות, נטענו טענות עובדתיות הטעונות בירור.

7.         עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת " לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לענין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי  פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' , פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח' , פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס , פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו , פ"ד מ(2) 668).

8.         במקרה דנן, על מנת להכריע בשאלה, אם הסדר הנושים מהווה מעשה בי דין ביחס לתביעה דנן, יש צורך לערוך בירור עובדתי וקיימות שאלות עובדתיות שנויות במחלוקת.

לא מצאתי לנכון לערוך הליך של חקירות מצהירים וזימון עדים אשר לא הגישו תצהיר, רק על מנת לדון בבקשה לדחיית תביעה על הסף.

בירור עובדתי ייערך יחד עם בירורן של יתר הטענות שנטענות על ידי הצדדים בתובענה העיקרית.